פרופ' ין ווי נולד בשנת 1957 בלינצואן (Linchuan), סין.
הוא החל את לימודיו באוניברסיטת פקין כסטודנט שנה א לכימיה בתחילת 1977, וסיים את לימודי התואר הראשון בשנת 1979.
בשנת 1981 קיבל תואר מוסמך (MS) בהדרכת פרופ. שינ-דה פנג (Xinde Feng) המנוח.
בסיוע מלגת קרן לי (Li Foundation) בארהב, הוא קיבל בשנת 1986 תואר דוקטור (PhD) מאוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) בהדרכת פרופ. גורג אודיאן.
לאחר עבודת פוסט-דוקטורט ב-MIT עם פרופ. גארי וונק (Gary Wnek), הצטרף בשנת 1987 לאוניברסיטת דרקסל (Drexel) כפרופסור משנה (Assistant Professor).
שם הוא קודם במהירות לדרגת פרופסור חבר (Associate Professor) מטעם חברת דופונט (DuPont) עם קביעות בשנת 1991, ולדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1995.

בשנת 2004 הוא מונה לפרופסור בקתדרה על שם הרמן ב. וגנר לכימיה של פולימרים וחומרים.
מינויו הנוספים באוניברסיטת דרקסל כללו את תפקיד מנהל המרכז לכימיה מתקדמת של פולימרים וחומרים, פרופסור נלווה (Affiliate Professor) בבית הספר להנדסה ביו-רפואית, מדע ומערכות בריאות, ופרופסור נלווה במחלקה למדעי החומרים והנדסה.
כמו כן, הוא כיהן כיושב ראש פורום החומרים בסניף פילדלפיה של האגודה האמריקאית לכימיה (ACS).

פרופסור ין ווי (Yen Wei), נשיא אוניברסיטת לוס אנגלס, וסגל המרצים של בתי הספר של האוניברסיטה הם פרופסורים המלמדים באוניברסיטת פקין שבסין בתחומי האמנות, העסקים, החינוך והמדע. כמו כן, משמשים במוסד יועצים אקדמיים ומנהליים מאוניברסיטאות בארהב ומשלוחותיהן הבינלאומיות

תחומי מחקר
המערכת הפוליטית בישראל, התפתחות המנהל הציבורי, חברות ותאגידים עירוניים, התנועה הרוויזיוניסטית בציונות, השלטון המקומי בישראל, ביקורת ובקרה בארגונים ומוסדות, שיטות בחירות בישראל.

השכלה
1991: תואר דוקטור (PhD), האוניברסיטה העברית, ירושלים. נושא המחקר: ממפלגת אופוזיציה למפלגת שלטון: ממשלת תנועת החרות והליכוד. מנחה: פרופסור עמנואל גוטמן.
1986: תואר מוסמך (MA) במדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה. נושא המחקר: סיעתיות מפלגתית: המפלגה הליברלית ואגודת העובדים הליברלים. מנחה: פרופסור יעל ישי.
1985: תואר ראשון (BA) במדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה.
2003: תואר ראשון במשפטים (LLB), המכללה האקדמית למשפט, רמת גן.
2003: קורס גישור, המכללה האקדמית למשפט, רמת גן.

מלגות ופרסים
1992: מכון ז'בוטינסקי, פרס הצטיינות על עבודת הדוקטורט.
1987: מכון ז'בוטינסקי, פרס הצטיינות על סמינר לתואר מוסמך. בנושא: ז'בוטינסקי – קיר הברזל והבעיה הערבית.
1981: פרס לתלמידים מצטיינים, פרויקט גמר שנתי לבתי ספר תיכוניים בישראל, פרס ראשון (ארצי).

מקומות עבודה קודמים
2002–2007: מרצה במכללה האקדמית אריאל.
1996–2004: נשיא מכון שוורץ ללימודים מקצועיים.
1993–2002: מנכ"ל חברת .MSL Ltd.
1989–1993: מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית תל חי.
1989–1992: דובר ועוזר פרלמנטרי לחבר הכנסת פרופסור יובל נאמן.

תפקידים ציבוריים
2016: יו"ר הוועדה לקורסי השתלמות ומחקר, העמותה למען האזרח הוותיק.
2011/2012: חבר בוועדת קרן יו"ר הכנסת לאיכות החיים והבריאות.
1992/1993: יועץ ארגוני ליו"ר החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי.
1991–1994: יו"ר ועדת ביקורת, יו"ר ועדת שכר ודירקטור בבנק "אוצר השלטון המקומי".

6. קורסים בהוראתי
ממפלגת אופוזיציה למפלגת שלטון – מפלגת הליכוד
התפתחות המנהל הציבורי
חברות ותאגידים עירוניים
התנועה הרוויזיוניסטית בציונות
השלטון המקומי בישראל
ביקורת ובקרה בארגונים ומוסדות
שיטות בחירות בישראל
המערכת הפוליטית בישראל

פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה מרצה מן החוץ לפסיכולוגיה של הבריאות

השכלה
תואר ראשון (.B.A): הסמינר התאולוגי על שם סנט צ'ארלס בורומאו (St. Charles Borromeo Seminary).
תואר שני (.M.A): אוניברסיטת טמפל (Temple University).
תואר דוקטור (.Ph.D): אוניברסיטת דלאוור (University of Delaware).

תחומי מחקר
תעסוקה ומקצועות
סוגיות ומדיניות עירונית
ארגונים
פוליטיקה ומערכת הבריאות
מדיניות בריאות הנפש

תקציר (Synopsis)
הקדשתי את חיי להבנה ולחוויה של פלאי העולם הסובב אותנו, מתוך רצון שכל אדם יוכל ליהנות מהחיים כלו שווה ביקום המשתנה ללא הרף.
כפרופסור לסוציולוגיה, ניתנה לי ההזדמנות לחקור תרבויות שונות בחברה ואת המבנים התומכים בשוויון או מעכבים אותו, ולהביא את התובנות הללו אל כיתת הלימוד כדי לחלוק אותן עם הסטודנטים.

אני מתעניין בדקויות של תהליכי החיברות (סוציאליזציה) בתרבויות השונות החיות בארה"ב, ובאופן שבו תרבויות משפחתיות משמרות נורמות וערכים של דורות קודמים אל מול ערכי התרבות הדומיננטית.
עניין זה בא לידי ביטוי גם בבחינת השינויים בעיסוקים ומקצועות לאורך זמן, וההתנגדות לשינוי ברמת הפרט והארגון.
אני רואה בהבנת השינויים הללו (או ההתנגדות להם) את השורש ליכולתנו להגיב לעתיד בעידן של חוסר ודאות.

פעילות מחקרית נבחרת
"הערכת תוכניות" (Program Evaluation), פרק בספר (בשיתוף עם סוזן מיסטורק), מתוך: מדריך למנהל שירותי בריאות בית, מהדורה 5, 2010.
"היסטוריה של איחוד הסטודנטים השחורים (BSU) באוניברסיטה למדעי הבריאות – עדכון", פרק בספר: אפרו-אמריקאים ולבנים: יחסים משתנים בקמפוסים אקדמיים, 2006.
"בעיות מתודולוגיות בשחזור מחקרים" (בשיתוף עם נידהי פאריק), Sociological Viewpoints, אביב 2006.
"היסטוריה של איחוד הסטודנטים השחורים באוניברסיטה למדעי הבריאות", פרק בספר: האיכות והכמות של המפגש בין אפרו-אמריקאים ללבנים בקמפוסים, 2003.
"ידיים לבנות, ידיים שחורות: גישור על הפערים", Sociological Viewpoints, סתיו 1999.
"של מי המרחב הזה בכלל?", Sociological Abstracts, אוגוסט 1998.

הרצאות ומצגות בכנסים
"לחיות ולעבוד בחברה מורכבת יותר ויותר", הכנס השנתי ה-59 של האגודה הסוציולוגית של פנסילבניה, 2009.
"היעדר חדשות הוא בשורה טובה: אלימות בתקשורת ופעולה תקשורתית", הכנס השנתי ה-57 של האגודה הסוציולוגית של פנסילבניה, 2007.
"בעיית הניצול של נשים על ידי אנשי דת גברים", הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית של פנסילבניה, אוניברסיטת סקרנטון, 2001.
"מועצות מנהלים בארגוני מתנדבים ללא כוונת רווח בעת משבר", הכנס ה-50 של האגודה הסוציולוגית של פנסילבניה, 2000.
"אדיבות (Civility): נורמה קהילתית של מי?", אוניברסיטת דוקיין, פיטסבורג, 2000.
"זחילה עירונית (Urban Sprawl): האם נוכל לחיות עם זה?", אוניברסיטת פן-סטייט, 1999.
"שוברי חינוך (School Vouchers): פוליטיקה או פתרון?", אוניברסיטת פן-סטייט, 1999.
"של מי המרחב הזה בכלל?", הכנס השנתי ה-93 של האגודה הסוציולוגית האמריקאית (ASA), סן פרנסיסקו, 1998.
"קומודיפיקציה (הפיכה לסחורה) של מקומות ציבוריים", הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית המזרחית, בולטימור, 1997.

פרופסור אריה איתן הוא נשיא לשכת המסחר ישראל-מזרח הרחוק וסגן יו"ר "פורום המיליארדרים הציונים".
הוא משמש כמרצה בכיר ונלווה לניהול בינלאומי, מינהל עסקים, ניהול אסטרטגי, ניהול משאבי אנוש וכלכלה בינלאומית באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, באוניברסיטת פלורידה הבינלאומית (FIU) בארצות הברית, ובאוניברסיטה הסינית למדעי המדינה ומשפט בבייג'ינג, סין.

פרופ' איתן השלים תואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת פלורידה הבינלאומית, שם גם סיים את לימודי התואר השני במחלקה לניהול עסקים בינלאומיים בשנת 1994.
בשנת 1998 השלים את לימודי הדוקטורט במחלקה לניהול אסטרטגי באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.

בשנת 2008 קיבל תואר פרופסור מאוניברסיטת פקין.
בשנים 2009–2010 נבחר ל"פרופסור הזר המצטיין בסין" מטעם משרד החינוך הסיני.

פעילות פוליטית וציבורית
בזכות שליטתו המלאה בשפה הסינית, פרופסור אריה איתן מופיע בקביעות בראיונות ובפאנלים בכלי התקשורת בסין כנושא משרה, מומחה ופרשן לענייני כלכלה וממשל.
הוא משמש כדירקטור בחברות זרות, ובעבר כיהן כיועץ כלכלי עבור שלושה מראשי ממשלת ישראל: בנימין נתניהו, אריה שרון ואהוד אולמרט.
פרופסור איתן עובד מול פוליטיקאים אמריקאים וסינים ומקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים, חקלאיים וחינוכיים בין ישראל לארצות הברית וסין.
בין מאמציו נמנים יצירת הסכמי ערים תאומות ופיתוח קשרים אקדמיים בין האוניברסיטה העברית בישראל לבין אוניברסיטאות בסין.
כמו כן, הוא מכהן כסגן יו"ר "פורום המיליארדרים הציונים", ארגון ללא כוונת רווח מיסודו של איש העסקים ניסן חקשורי.
מטרת הפורום היא לתמוך בנציגים פוליטיים פרו-ישראלים ברחבי העולם במאמציהם הפוליטיים.
הפורום, שבסיסו בהרצליה, מורכב מעשרות חברים המתגוררים בישראל ובמדינות נוספות כגון דרום קוריאה, הודו, אוסטרליה וקנדה.

בין השנים 2003–2006 כיהן פרופ' איתן כסגן ראש עיריית רמלה (תחת יואל לביא) וכמנכ"ל העירייה.

תחומי מחקר
ניהול בינלאומי
כלכלה בינלאומית
ניהול אסטרטגי
ניהול שיווק
מינהל עסקים
ניהול משאבי אנוש
עמידה מול קהל (דיבור בפני ציבור)
מנהיגות וניהול משא ומתן
ניהול ארגוני
ניהול תקשורת
אנגלית עסקית
ספרים
מינהל עסקים, הוצאת כתר, ירושלים.
ניהול בינלאומי בעולם גלובלי, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע.

מאמרים נבחרים
ניהול כוח אדם: רוח התקופה, Personnel Journal, יוני 2006.
ניהול מאתגר, IL Magazine, מאי 2005.
מודעות חדשה לתרבות ארגונית, מגזין גלובס, 2005.
מנהיגות ניהולית, מגזין The Marker, יוני 2004.
יצירת העצמה, Business Quarterly, מרץ 2004.
בחיפוש אחר מצוינות, מגזין גלובס, יולי 2003.
10 מפתחות לשינוי מוצלח, Wall Street Journal, דצמבר 2002.
למידה ארגונית: המפתחות להצלחה בפריזמת המאה החדשה, Fourth Quarter, 2001.
מודלים לשינוי מוצלח, Training, פברואר 2000.
מנהיגי השינוי התאגידי, הוצאת האוניברסיטה העברית ירושלים, אפריל 1999.

תחומי המחקר שלה כוללים פיתוח מקצועי, הערכה והכשרת מורים לחינוך על-יסודי.
היא מלמדת קורסים בתוכניות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים בהכשרת מורים לחינוך על-יסודי, המתמקדים באוריינות בתחומי התוכן.
ברדישאו כיהנה כסגנית מנהל המרכז לשיפור הישגי קריאה מוקדמת (CIERA) בין השנים 1999–2005, וכיום היא משמשת כראש משותפת של התוכנית לתואר מוסמך (MA) בלימודי חינוך עם תעודת הוראה לחינוך על-יסודי.

לפני הצטרפותה לאוניברסיטת מישיגן, שימשה ברדישאו כיועצת לאוריינות שפה אנגלית עבור מדינת מישיגן.
היא בעלת ניסיון של 28 שנים בהוראת אנגלית ואוריינות בבתי ספר תיכוניים.
את תואר הדוקטור (PhD) קיבלה מאוניברסיטת אוקלנד.

תחומי המחקר שלה כוללים בחינת האופן שבו הידע של פרחי הוראה (סטודנטים להוראה) בנושא מורכבות הטקסט משפיע על בחירותיהם הפדגוגיות, וכיצד שילוב של תיעוד דיגיטלי של פרקטיקה הוראתית משפיע על התפתחות הידע והמיומנויות של פרחי הוראה הקשורים להוראה אפקטיבית.

פרסומים נבחרים
2011: ראקלי, א. וברדישאו, ד. (בביקורת). תפיסות של פרחי הוראה בחינוך על-יסודי בנוגע לטקסטים דיסציפלינריים.
2009: "כיצד מורים בתחומי התוכן יכולים לבצע דיפרנציאציה בהוראה עבור תלמידיהם כדי לשפר את הלמידה?". בתוך: שאלות מהותיות באוריינות מתבגרים: מורים וחוקרים מתארים מה עובד בכיתות, בעריכת ג'. לואיס.
2004: "שיעורים מהמחקר במרכז לשיפור הישגי קריאה מוקדמת" (עורכת אורחת), Elementary School Journal, 105(2).
2004: מבוא לעקרונות יסוד ומחקר להוראת אוריינות אפקטיבית (כיתות גן עד ח'), שירות השידור הציבורי (PBS).
2004: הוראת פוניקה (צלילים) ואיוש לקוראים מתחילים וקוראי מעבר (כיתות א'-ג'), שירות השידור הציבורי (PBS).
2001: ללמד כל ילד לקרוא, המרכז לשיפור הישגי קריאה.
1999: אוריינות מתבגרים: נייר עמדה, איגוד הקריאה הבינלאומי.

שיוך מוסדי וועדות
לימודי חינוך (Educational Studies)
הכשרת מורים
קבינט הכשרת מורים

זיקות מחקריות
המרכז לשיפור הישגי קריאה מוקדמת (CIERA)


מענקי מחקר
2006–2009: מענק Title II, מטעם מחלקת החינוך של מישיגן.
2006–2008: שיפור איכות מורי אוריינות אנגלית (ELA) בחטיבות הביניים, מחלקת החינוך של מישיגן.
2007–2008: הערכת הידע באוריינות דיסציפלינרית של מורים בחינוך על-יסודי, תאגיד קרנגי ניו יורק.
2003–2006: חיזוק אוריינות מוקדמת בברונקס.

קורסים (רשימה נבחרת)
EDUC 402: קריאה וכתיבה בתחומי התוכן (שימוש באוריינות להוראה ולמידה בבתי ספר על-יסודיים).
EDUC 440: הוראת אנגלית
EDUC 511/512: תיעוד של פרקטיקה (הוראה רפלקטיבית: רשומות פרקטיקה).
EDUC 510: הוראה ולמידה.

אני לאבאט (Annie Labatt) היא מרצה (Assistant Professor) המתמחה בפיתוח איקונוגרפיות נוצריות באמנות ביזנטית ובאמנות ימי הביניים.
היא בוגרת ברנרד קולג' (Barnard College) והשלימה את עבודת הדוקטורט שלה בתולדות האמנות הביזנטית באוניברסיטת ייל (Yale) בשנת 2011.
לאבאט זכתה בפרס רומא (Rome Prize) למשך שנתיים מטעם האקדמיה האמריקאית ברומא, שם היא מכהנת כחברה במועצת אגודת העמיתים (Society of Fellows).
כמו כן, הייתה עמיתת מחקר ב"דמברטון אוקס" (Dumbarton Oaks) של אוניברסיטת הרווארד בוושינגטון די. סי.

היא עבדה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות (The Met) פעמיים: תחילה כעוזרת מחקר בתערוכה "ביזנטיון: אמונה וכוח, 1557-1261", ולאחר מכן כעמיתה ע"ש צ'סטר דייל (Chester Dale Fellow), תקופה שבה עבדה על התערוכה "ביזנטיון והאסלאם: עידן של מעבר".
בנוסף לקורסים שהיא מעבירה באוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו (UTSA), היא מעבירה סדרת הרצאות בשם "מבוא לתולדות האמנות: ללא מבחנים" במוזיאון סן אנטוניו לאמנות, המציגה יצירות מופת של אמנות – מאמנות המערות של אלטמירה ועד ל"עלמות מאוויניון" של פיקאסו.

תארים אקדמיים
אוניברסיטת קולומביה: תואר ראשון (BA) בהיסטוריה.
אוניברסיטת גלזגו: תואר מוסמך (M.Phil),‏ 2003.
אוניברסיטת ייל: תואר שני (MA) באמנות, 2006.
אוניברסיטת ייל: תואר מוסמך (M.Phil),‏ 2007.
אוניברסיטת ייל: תואר דוקטור (PhD) בתולדות האמנות הביזנטית.

פרסומים אחרונים
"עקיבת דימויים בים התיכון", בתוך: ביזנטיון והאסלאם: עידן של מעבר: מאמרי סימפוזיון. (מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק, 2015).
"חורבן התרבות האסלאמית", San Antonio Express-News,‏ 19 באפריל 2015.
"ביזנטיון והאסלאם: בלוג התערוכה", מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, 2012.
ערכים בקטלוג: "בשורת רבולה" (Rabbula Gospel), "ספר המלכים הסורי", "Sacra Parallela" ו"דף הפשיטתא". בתוך: ביזנטיון והאסלאם: עידן של מעבר, בעריכת הלן אוונס (מוזיאון המטרופוליטן, 2012).
ערכים בקטלוג: "איקונין הבשורה" ו"כנפי טריפטיכון". בתוך: צלם קדוש, אדמה מקודשת: איקונין מסיני, בעריכת רוברט ס. נלסון (מוזיאון גטי, לוס אנג'לס, 2006).
מאמרי רשת: "אמנות ביזנטית תחת האסלאם", "הקשר הדתי בין ביזנטיון למערב", "קונסטנטינופול אחרי 1261", "פרסקאות וציורי קיר באמנות ביזנטית" ועוד. בתוך: ציר הזמן של תולדות האמנות ע"ש היילברון, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות.